ויזד יעקב נזיד

השבת / הפרשה – בזוהר - תולדות קל"ז ע"ב

ויזד יעקב נזיד, רבי בא בשם רבי אחא אמר, לעולם טבעו של עולם אינו משתנה. בא וראה מה כתוב ויזד יעקב נזיד, כמו שאתה אומר אשר זדו עליהם, ותרגומו שחשבו. כלומר הלב חושב ומהרהר בתורה בידיעת בוראו. מה כתוב ויבא עשו מן השדה והוא עייף. הכבד שדרך טבעו לצאת ולצוד ציד בפיו לבלוע ואינו מוצא, נקרא עייף. והוא אומר ללב עד שאתה מהרהר בדברים אלו בדברי תורה. הרהר באכילה ובשתייה לקיים גופך זה הוא שכתוב ויאמר עשו אל יעקב הלעיטיני נא מן האדום, האדום הזה. כי כן דרכי לבלוע הדם ולשגר לשאר האיברים. כי עייף אנכי בלא אכילה ושתייה. והלב אומר תן לי את הראשון והמובחר מכל מה שתבלע. תן לי בכורתך זה הוא שכתב מכרה כיום את בכורתך לי התאפקות התאווה. בעוד שהלב מהרהר וחושב במאכל, בולע הכבד. שאלמלא אותו כיסוף והרהור הלב במאכל, לא יוכלו הכבד והאיברים לבלוע, שאמר רבי יוסי כן דרך העבדים שאינם אוכלים עד שהאדון אוכל.

אמר רבי יוסי, כתוב לאחר מכן ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים. מהו עדשים, עגולים כעיגול וגלגל סובב בעולם. כלומר שאינו שוכח מדרכו. כך בן אדם באותו זמן, אף על פי שכל אותו טוב וכבוד ושלימות יהיה. דרכו של העולם לאכול ולשתות לא ישכח.

פתגם השבוע – רבי חיים יוסף דוד אזולאי – פתגמים נבחרים – עבודת הבורא

כאשר באה לאדם התעוררות על עסקי נפשו ועבודת בוראו יחזיק בה תיכף ומיד,

כי היצר מקרר חומו ומבקש להפרידו.