וייקץ יעקב משנתו ויאמר

השבת / הפרשה – בזוהר - ויצא ק"ן ע"ב

וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה‘ במקום הזה ואנכי לא ידעתי, וכי תמיהה היא שלא ידע, אלא מהו ואנכי לא ידעתי, כמו שאתה אומר ופני ה‘ לא חליתי. אמר וכי כל זה התגלה לי ולא הסתכלתי לדעת אנכי, ולהיכנס תחת כנפי שהשכינה להיות שלם.

בוא ראה, כתוב ותאמר אם כן למה זה אנכי, כל יום ויום ראתה רבקה אור השכינה, שהייתה שכינה במשכנותיה, והתפללה שם. כיון שראתה צרות שלה במעיה מה כתוב ותלך לדרוש את ה‘, יצאה מדרגה זו לדרגה אחריה שהיה הויה, משום כך אמר יעקב וכי כל כך ראיתי ואנכי לא ידעתי, מפני שהיה לבדו שלא נשא אשה ולא נכנס תחת כנפי השכינה. מיד,

ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה. מה נורא המקום הזה, אחד על אותו מקום שאמר בראשונה. ואחד על אות ברית קודש שלא צריך להתבטל.

ואף על פי שאלו שני צדדים אחד הוא, אמר אין זה כי אם בית אלוקים, אין זה להיות בטל, אין זה להימצא בלבדו. הברית שלו היא לא אלא בית אלוקים, להשתמש בו ולעשות בו פירות, ולהריק בו ברכות מכל אברי הגוף, שזה הוא השער של כל הגוף זה הוא שכתוב וזה שער השמים, זה שער הגוף ודאי, שער הוא להריק ברכות למטה אוחז למעלה ואוחז למטה. אוחז למעלה שכתוב וזה שער השמים, אוחז למטה שכתוב אין זה כי אם בית אלוקים, ועל כן ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, ובני אדם לא שמים לב בכבוד שבו, להיות בו שלם למעלה ומטה.

פתגם השבוע – הבעל שם טוב – פתגמים נבחרים – סיפורי מעשיות

כשחסידים יושבים בצוותא ומספרים מעי צדיקים ומתעוררים לתשובה עקב כך

רואים זאת לפני השם-יתברך, כאילו יושבים ולומדים מעשה מרכבה.