וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו

מדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל – דברי מרדכי

שיחות ומאמרים - כי מלאכיו יצווה לך

”וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו“.

”‘וישלח יעקב מלאכים‘ - מלאכים ממש“ (רשי עפ“י בראשית רבה ע“ה, ד‘))

בעל ה‘אור החיים‘ הקדוש ביאר שהטעם שיעקב אבינו השתמש במלאכי עליון, ולא במשרתים בני אדם, הוא כדי שלא יינזקו ממעשיו של עשו; ולהיפך: ”באמצעות שליחותם יפחד ורחב לבבו בראותו צבא השמים“.

עוד ביאר, שישנם שני סוגי מלאכים בשמים: יש מלאכים שנבראו בששת ימי המעשה, מהם מלאכי השרת, מהם מלאכי חבלה, ומהם מלאכים שנבראו לצורך שליחות מיוחדת שנקבעה להם. מלאכי השרת הללו נשלחים מהקב“ה בכל ערב שבת לראות אם שולחנו של אדם ערוך ומיטתו מוצעת, ואם כן - הם מברכים אותו שיזכה להמשיך לכבד ולענג את השבת גם בשבת הבאה. למלאכים אלו אנו אומרים: ”בואכם לשלום“, ”ברכוני לשלום“ ”ובצאתכם לשלום“ (יש עדות שאינן נוהגות לומר ”בצאתכם“, משום שאין זה כבוד לומר למלאכים לצאת.. ויש שאומרים ”בצאתכם“, ומתכוונים: לכשתסיימו את תפקידכם ותצאו - יהיה זה לשלום. עיין ליעב“ץ בסידורו, ולמחזיק ברכה סי‘ רס“ב ס“ק א‘, כה“ח שם ס“ק ט“ז).

ויש סוג שני של מלאכים, שנבראים מהמצוות שהאדם עושה או חלילה מהעבירות שעושה. כדברי המשנה באבות: ”רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד, והעובר עבירה אחת קונה לו קטגור אחד“. לפי גודל המצוה ורוב הצער בהשתדלותה כך היא מעלת המלאך שנברא ממנה. בעל ’אור החיים‘ הקדוש דרש על מלאכים אלו את הפסוק בתהלים (צ“א, י“א): ”כי מלאכיו יצווה לך“ - כלומר אלו אינם באים והולכים, אלא ”יצווה“, מלשון צוותא: הם נשארים מצוותים ומחוברים אליך (עיין ל‘אור החיים‘ הקדוש שמות כ“ז, כ‘).

כאשר בא יעקב אבינו ע“ה בחזרה לארץ ישראל, הוא רואה שני מחנות של מלאכים ”ויקרא שם המקום ההוא מחניים“ - את מלאכי השרת שנבראו בבריאת העולם, ואת המלאכים שנבראו מהמצוות שעשה. אומר יעקב: מהמצוות שעשיתי נבראו מלאכים, מהם אני רשאי ליטול ולשלוח אל עשו. המצוות שעשיתי יעמדו לי ויהיו ”כתריס בפני הפורענות“ (אבות ד‘, י“א).

וכן הסבירו המפרשים את האמור בעקידה: ”ויקרא אליו מלאך ה‘... כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה ולא חשכת את בנך ממני“. אמר לו המלאך לאברהם אבינו: כי נבראתי ממצות העקידה שעקדת את בנך יצחק במצות ה‘, והקב“ה מעלה עליך כאילו קיימת ממש את המצוה. עוד אומר לו המלאך: ”ממני“ - הסתכל עלי! כשם שאני שלם ברמ“ח איברי ושס“ה גדי, גם אתה התעלית וזכית לשלמות בתכליתה.

למדנו מאברהם ומיעקב, שאדם המקיים מצוות ועושה מעשים טובים, זוכה לליווי יומם וליל של מלאכים העומדים עמו ומגנים עליו. פעם היו נוהגים לומר לפני הכניסה לחדר השירותים“ ”התכבדו מכובדים“ (שו“ע או“ח סי‘ ג‘ סעי‘ א‘). אמנם ”עכשיו לא נהגו לאומרו“, כדברי המשנה ברורה: ”כי אין אנו מוחזקים ליראי שמים שמלאכים מלווים אותנו שנבקשם שימתינו עד שנצא“. אך רבינו בעל ה‘בן איש חי‘ זיע“א כתב בספרו ‘עוד יוסף חי‘ (ויצא סע‘ ד‘), שיש אנשים שנוהגים לומר זאת בכניסתם לשירותים ביום הכיפורים, כי ביום הזה כולם מוחזקים למלאכים. מכל מקום ראינו שמהמצוות ומהמעשים הטובים שלנו נבראים מלאכים, והם מלווים אותנו.

דוד המלך ע“ה אמר בתהילים: ”כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך“. בנו, שלמה המלך ע“ה, אמר: ”בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך“ - היינו מי שרוצה שמירה ”בכל דרכיך“. יהא זהיר ביראת השם טהורה ”בכל דרכיך“

ידע האדם כי רמה מעלתו, כי מלאכים מלווים אותו, וידע את ה‘ בכל דרכיו, וה‘ יצווה על מלאכי המצוות והמעשים הטובים לשמרו שמירה מעולה.

פרפראות - שער וסוכות - ”וישב עשו ביום ההוא לדרכו שעירה... ויעקב נסע סכתה“.

אמרו בדרך רמז: עשו הלך שעירה - זה השעיר המשתלח לעזאזל ביום הכיפורים; ויעקב נסע סוכותה - מיד במוצאי יום הכיפורים מתחילים בקיום מצות סוכה...