חזון עובדיה לאדום

מעניין הנביא - עובדיה א‘ - (המלבים)

”חזון עובדיה לאדום“, הנה אדום הרעו לישראל בחורבן בית ראשון, שאז שמחו על מפלת ישראל ועל חורבן בית המקדש, אח“כ בחורבן בית שני שנחרבה ע“י הרומיים שהם נקראו בשם אדום על שעיר רומי התיישבה מבני אדום, ועל שאח“כ נוסדה אמונתם ע“י בני אדום, כמ“ש הרי“א בישעיה סי‘ ל“ד בראיות, וגם בני אדום שהכניס הורדוס בדת ישראל במילה וטבילה באו ועזרו על החורבן ונהפכו לאויבים, ואח“כ התפשטה אמונתם הידועה ונקראו כל בעלי דתם בשם אדום, ותחתם סבלו ישראל גלות והריגות אין מספר במשך ימים רבים, ולעתיד יתאספו כל בני ישמעאל אשר במזרח לנקום נקמת אחיהם, ועל זה אמר הנה שמועה שמענו (ר“ל אני ויתר הנביאים כי כמה נביאים נבאו על מפלת אדום) מאת ה‘, שהודיע זה בנבואה, וגם ציר בגויים שולח הם השלוחים שילכו בין הישמעאלים שיזרזו זה את זה לאמור קומו ונעלה עליה למלחמה: הנה ע“ז מתמה הלא קטן נתתיך בגויים שהאומה בני אדום שישבו בהר שעיר בימי הנביאים היה גוי קטן, וגם בזוי מאד ולמה יצטרך אסיפת כל הגויים נגד אומה קטנה, ואיך יתעוררו להילחם על אומה בזויה? משיב, זדון לבך השיאך, כ“י זדון לבך שזדה בענייני האמונה על ה‘...