ויפול על צווארי בנימין אחיו

השבת / הפרשה – בזוהר - ויגש ר"ט ע"ב

ויפול על צווארי בנימין אחיו ויבך ובנימין בכה על צוואריו. רבי יצחק אמר הרי העמידוהו שבכה על מקדש ראשון ועל מקדש שני.

פתח ואמר כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים. כמגדל דוד, מי זה מגדל דוד, זה מגדל דוד ודאי, שבנה אותו דוד והעלה אותו תוך ירושלים. אלא כמגדל דוד, זו ירושלים שלמעלה שכתוב בו מגדל עוז שם ה‘ בו ירוץ צדיק ונשגב, מי הוא נשגב, אלא אותו מגדל נשגב מפני שבו ירוץ צדיק.

צווארך, זה בית המקדש שלמטה, שהוא עומד בתיקון היופי כצוואר לגוף. מה צוואר הוא יופי של כל הגוף. כך גם בית המקדש הוא יופי של כל העולם.

בנוי לתלפיות, תל שכל בני העולם היו מסתכלים בו, וכך העמידוהו, תלפיות, תל שכל פיות העולם משבחים ומתפללים אצלו.

אלף המגן תלוי עליו, אלו אלף תיקונים שמתוקנים בו כיאות. כל שלטי הגיבורים, שכלם באים מצד הדין הקשה.

מה צוואר כל תיקוני האשה בו תלויים, כך במקדש כל תיקוני העולם בו תלויים ושורים, והרי העמידוהו שכתוב על צווארנו נרדפנו, על בית המקדש שהוא צוואר ויופי של כל העולם, נרדפנו, יגענו לבנות אותו שתי פעמים, ולא הונח לנו, שהרי לא הניחוהו לנו ונחרב ולא נבנה אחר כך.

מה צוואר כיון שכלה כל הגוף כלה עמו, כך גם בית המקדש כיון שהוא נכלה ונחשך, ולא האיר השמש ולא שמים וארץ וכוכבים.

בגלל כך בכה יוסף על זה. ולאחר שבכה על זה, בכה על שבטים שגלו. כאשר נחרב בית המקדש כל השבטים גלו מיד, והתפזרו בין העמים זה הוא שכתוב וינשק לכל אחיו ויבך עליהם, עליהם ודאי.

על כולם בכה, על בית המקדש שנחרב שתי פעמים, ועל אחיו עשרת השבטים שהוגלו בגלות והתפזרו בין העמים... והם לא בכו כי לא שרתה עליהם רוח הקודש.

פתגם השבוע – רבי צדוק מלובלין – פתגמים נבחרים – נס

כל נס הוא יש מיש, אך יש ניסים שהם בריאה חדשה

ונבלעים בדרך הטבע.