מעלת שמירת הכשרות

מפרשת השבוע – מעלת שמירת הכשרות

מעשה באונקלוס בן אחותו של אדריאנוס הקיסר, שיום אחד רצה להתגייר, אך פחד מדודו. אמר לו אונקלוס לדודו: אני רוצה לעסוק בסחורה. ענה לו: למה לך, אוצרותיי לפניך. אמר לו: הנני רוצה לצאת לעולם ולהכיר את הבריות, ורציתי להתייעץ עמך איך לעשות. ענה לו: כל סחורה שתראה שהיא שפילה, לך ועסוק בה, שסופה להתעלות ותרוויח ממנה.

הלך אונקלוס ובא לארץ ישראל, התגייר מל עצמו ולמד תורה, וכשחזר לדודו אדריאנוס. שאל אותו הדוד: מדוע פניך משונות, האם הפסדת סחורה, או שמא הציק לך אדם. ענה לו אונקלוס: למדת תורה ומלתי עצמי. שאל אותו: ומי אמר לך לעשות כך? ענה לו: התייעצתי אתך כשאמרת לי לעסוק בסחורה שפילה, הלכתי ומצאתי את עם ישראל שהינם שפלים שבאומות, אך סופם להתעלות. (תנחומא משפטים סימן ה', דעת זקנים מבעלי התוספות שם). אדם שאוכל מאכלות כשרים, פניו מזדככות, עד כדי כך שאפילו אותו קיסר גוי, הרגיש באונקלוס שפניו נהפכו לשונות מפני גוי, ופניו נעשו מזוככות וקדושות עד שהשתנו מכרגיל.

יוסף הצדיק הקפיד על כשרות המאכלים אף בהיותו במצריים, וכאשר הוא הזמין את אחיו לסעוד איתו בצהריים, הזהיר קודם את הממונה על ביתו "וטבוח טבח והכן" (פרק מ"ג פסוק ט"ז), ופירשו רבותינו, תן להם לשחוט לבד שהרי שחיטת גוי נבילה, בדוק את הסכין, פרע בית השחיטה, וטול גיד הנשה בפניהם (חולין צא. ובמהרש"א שם, וסדר אליהו רבה פרק כ"ז).

ובעת בה נודע יוסף אל אחיו, האחים "נבהלו מפניו", כי אותם פנים מעידות ששמרו על קדושת המאכלים, ועל פי זה גם ביארו רבותינו את דברי יוסף "והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין, כי פי המדבר אליכם" (פרק מ"ה פסוק י"ב), אתם עצמכם ראיתים את שמירת הכשרות בה אני נוהג, במאכל כשר בשחיטה כשרה ובניקור הבשר, ופי שמדבר אליכם נזהרת להיכנס אליו רק דברים כשרים, את דבר זה תספרו לאבי. וזה יהיה לכם האות שאני אכן יוסף אחיכם. (דברי יצחק ח"ב פרשת ויגש, כרם הצבי ויגש ח"ב עמ' קי"ט).

ועל פי זה גם יובנו דברי יעקב אבינו אל יוסף בעת פגשו אותו "ראה פניך לא פיללתי" (פרק מ"ח פסוק י"א), פניך קדושים ורואים שנזהרת מכל שמץ עבירה, ובפרט בקדושת המאכלים.

זו הזכות של עם ישראל, ובה נתקדשנו בשמירת כשרות ובזהירות בקדושת האכילה. וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו!

שבת שלום

הרב כפיר ברוך מבורך דדון