מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל

ממעיינה של תורה – פנינים רעיונות ומאמרים על פרשת השבוע

“ויאמרה‘ אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו“, דעו כי אז ערך משה תפילה לפני הקב“ה ואמר: ריבונו של עולם, הריני דומה לרועה שלא העביר צאנו במישור, אלא העלה אותם על גבי הרים ולא היה יכול להורידם מן המקום הגבוה כל כך. והתיישב למטה כשידיו כפותות מבלי לדעת מה יעשה. אף אני יושב וידי אסורות ואיני יודע מה אעשה. כי לחזור לצד דרום אי אפשר שכן שם נמצא העבודה זרה של בעל צפון. ולצד צפון אי אפשר כי שם יש המצודה המלאה חיילים מצריים. ואי אפשר לעבור על ידיהם. לצד מזרח הים, ולאחור נמצא פרעה וחילו. אמר הקב“ה למשה עכשיו אין הזמן מתאים להאריך בתפילה, כי בני ישראל שרויים בצער. ועוד כי תפילתם של ישראל קדמה לתפילתך ושמעתי לקולם, אם כן מה תצעק אלי. כלומר: מה הכרח יש בצעקתך דבר אל בני ישראל וייסעו. כי אין דבר אחר לעשות. והיה בטוח שהים לא יישאר בפניהם שלם, כי בוודאי יבקע בזכות אבותיהם וגם בזכות עצמם כי האמינו בשליחותך ויצאו ממצרים, ובזה לבד די שיחלק הים לכן אמור להם שילכו קדימה ולא יפחדו ולא ירתו משום דבר.

(ילקוטו מעם לועז)

“מצותי ותורתי“, כי מצינו להם שעברו על שתי מצות, אחת שאמר להם אל יותר ממנו והותירו, והשנייה שאמר להם אל תלקטוהו וביום השביעי לא יהיה בו הלקיטה ועברו ויצאו ללקוט לזה אמר עד אנה מיאנתם לשמור מצוותי, ואומרו תורותיי גם כן הם שתי תורות, אחת כי ה‘ אמר להם שילקטו עומר לגולגולת והם לקטו יותר, וכמו שדרשו ז“ל (מכילתא) באומרו ולא העדיף המרבה, ובמעשה שבת גם כן לא הספיק להם מה שנתן להם משנה יום שישי ויצאו ללקוט יותר מעומר לגולגולת, ושנייה שלא האמינו במאמר ה‘ כי ביום שבת לא יהיה בו ויצאו... ואין לך עובר על תורה כזה שאינו מאמין בתורת משה עבדו. (אור החיים הקדוש עה“ת)