פרשת זכור

מעניין פרשת זכור (ספר התודעה)

מצות עשה מן התורה על ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולזכור בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו ולדורותינו מה עשה לנו אותו רשע בדרך בצאתנו ממצרים. עד אשר נאבד את זכרו מן העולם ונמחה את שמו שלא יישאר לו שריד ופליט, לא נפש אחת זכר או נקבה, ולא שום דבר שנקרא על שמו. וזה מה שכתוב בתורה: ”זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם“... ”תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח“; ודרשו חכמים: ”זכור“ - בפה; ”לא תשכח“ - בלב.

וכדי לקיים מצות עשה זו של זכירת רשעותו של עמלק בפינו ושמירת האיבה אליו בלבנו, תיקנו חכמים שיהיו קורים פרשת זו בציבור ומתוך הספר, פעם אחת בכל שנה, בשבת שקודם הפורים, כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן שהיה מזרעו.

מכיוון שהקריאה בפרשת זכור, היא משום מצות עשה דאורייתא, לפיכך היא חמורה, וצריך הקורא שיכוון להוציא את הקהל י“ח במצווה זו והקהל צריך שיכוון לצאת ידי מצות הזכירה בשמיעה מן הקורא כאילו היו קוראים בפיהם.